גזר דין בתיק ת"פ 21117-06-13

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של:

תקיפת בת זוג - עבירה לפי סעיף 379 + 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (בשני אישומים);

ואיומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין (בשלושה אישומים).

האירועים המתוארים באישומים בהם הורשע הנאשם, עניינם מערכת היחסים בין הנאשם לאשתו הגב' אלמנש זלאן (להלן: המתלוננת) בתקופות הרלוונטיות לאישומים.

המדובר בבני זוג הנשואים מזה כ-30 שנה ולהם 6 ילדים משותפים.

לפי עובדות האישום הראשון וממצאי הכרעת הדין, בתאריך 7.6.13 בסמוך לשעה 20:00 הגיע הנאשם לביתו, כשהוא תחת השפעת אלכוהול, סגר את דלת הבית, נעמד על ידה והכריז "אף אחד לא יוצא מהבית".

על הרקע הזה התפתח ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת ו-3 מילדיהם, במהלכו תקף הנאשם את המתלוננת בכך שדחף אותה באמצעות ידו לעבר הקיר.

בהמשך איים הנאשם על המתלוננת באומרו לה "אני יהרוג אותך, אני אכניס אותך לקבר כמו אמא שלי".

לפי עובדות האישום השני וממצאי הכרעת הדין, כשבועיים עובר לאישום הראשון, בהיותו תחת השפעת אלכוהול, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שבעט ברגליה.

לפי עובדות האישום השלישי וממצאי הכרעת הדין, כמספר חודשים עובר לאישום הראשון, על רקע ויכוח בין הנאשם למתלוננת, איים הנאשם על המתלוננת באומרו לה: "אני קיבלתי עצה שאמרה לי אל תהרוג אותה, רק תוריד לה את האף".

לפי עובדות האישום הרביעי וממצאי הכרעת הדין, במספר הזדמנויות, במועדים שאינם ידועים במדוייק, איים הנאשם על המתלוננת באומרו לה "אני יהרוג אותך, אני אכניס אותך לאדמה".

טיעוני הצדדים בתמצית

ב"כ המאשימה הפנה בראש ובראשונה לחומרת המעשים בהם הורשע הנאשם, מעשים אשר היה בהם כדי תקיפתה הפיזית והמילולית של המתלוננת, ואת השפעתם הקשה על המשפחה כולה ועל המתלוננת בפרט.

בטיעוניו הדגיש את הפגיעה הקשה בתחושת בטחונה הנפשי והגופני של המתלוננת, שעה שבביתה מבצרה הותקפה שוב ושוב ע"י הנאשם, והביא את דברי המתלוננת בבית המשפט לפיהם חוששת לחייה ומודה לאל על כך שהיא עדיין בחיים. עוד הוסיף ב"כ המאשימה כי העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו, בין היתר, על רקע שימוש לרעה באלכוהול. בעיה קשה ממנה סובל הנאשם ואשר, למרבה הצער, הוא מתכחש לקיומה.

ב"כ המאשימה הוסיף כי הנאשם לא נטל אחריות למעשיו. בחר לנהל הוכחות ולהעיד בבית המשפט לא רק את המתלוננת אלא גם את 2 בנותיו הקטינות, תוך שהוא מתעלם מהמחיר הכבד שמן הסתם שילמו הקטינות בשל בחירתו זו, על כל המשמעויות הנלוות לכך.

ב"כ המאשימה הפנה לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל הרשעה בעבירות דומות שבוצעו כלפי אותה המתלוננת. שם גזר בית המשפט את דינו של הנאשם והשית עליו עונש מאסר בן 7.5 חודשים לריצוי בפועל ולצידו עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים שהינו חב הפעלה בענייננו.

לדבריו הרשעתו הקודמת של הנאשם כמו גם ריבוי העבירות  בהן הורשע בתיק זה מלמדים כי מדובר במי שבחר בשימוש באלכוהול ובאלימות כשגרת חיים, כשגם מאסר על תנאי ממושך לא הרתיע אותו מלשוב ולבצע העבירות.

ב"כ המאשימה טען כי לא בכדי החמירו החקיקה והפסיקה את העונשים המוטלים על מי שמפעילים אלימות בתוך התא המשפחתי, זאת במטרה להוקיע את התופעה הקשה אשר מושתתת על הפגיעה בקדושת המשפחה ועל הפגיעה בבטחונם האישי והפיזי של בני המשפחה.

בשים לב לחומרת העבירות, נסיבות ביצוען וריבויין, לעבר הפלילי ולמאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא יפחת מ-36 חודשים, כולל הפעלת המאסר על תנאי, ולצידו עונש צופה עתיד בדמות מאסר על תנאי.